הסוד של לה פורה בלאנש

נכנס יין יצא סוד

פיתחו את הבקבוק, עצמו את העיניים, קחו נשימה עמוקה עם ריחו המשכר של היין וגלו את הסוד….סוד “יער הלבנון”.  

יקב לה פורה בלאנש בתרגום מצרפתית לעברית – ‘היער הלבן’. 

בית המקדש שעמד בירושלים כונה – “בית יער הלבנון” שכן הוא “מלבין את עוונותיהם של ישראל”. ‘מלבין’  – הוא הופך את האזורים המוכתמים שבחיינו –ללבן, סמל של טהרה, תקוה, חסד וברכה.

הביטוי ‘לבנון’ מופיע גם בהקשר ליין – “יין הלבנון” שהוא יין מובחר אותו הביאו למקדש.

במגילת שיר השירים נזכר ‘בית היין’ שהוא על פי הפרשנות המסורתית, בית המקדש. “הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה”.

הסוד של יקב – לה פורה בלאנש

הממונים על רכישת היין לבית המקדש חיפשו את היין האיכותי ביותר בארץ ישראל, זה המיוצר בהרי חברון שבנחלת שבט יהודה, המרכז הכלכלי והרוחני של ישראל. שבט יהודה, בכיר השבטים, המיועד למלכות מקבל את ברכת נחלת הגפן והיין האיכותי ביותר בכל ארץ ישראל. נחלת יהודה היא מקום מיועד ומיוחד לגפנים ויין, ליין מלכותי.
בית המקדש מסמל את המוקד העולמי למפגש בין אדם לא-ל, בין החומר לרוח, בין הגוף לנשמה. לפיכך כהני המקדש, משבט לוי, היו לבושי לבן – סימן לטוב, לחסד, לטהרה ולאהבה, מוזגים את היין המסמל את החיבור האיכותי והמרגש בין העולמות.

השם משפחת לבני מופיע בתורה כמשפחה של לווים. אזור חברון ויתיר מופיעים כערי לווים בספר יהושע. כרם”שדה כלב”, אשר ניטע על ידי משפחת לבני, ממקימיה של יקב לה פורה בלאנש, מפיקים את יינות הדגל של היקב אותם אתם טועמים. היין במסורת ישראל

היין במסורת ישראל, איננו רק משקה משובח כחלק מארוחה דשנה, יש לו מימד רוחני, במושגים של רוח, שמחה וקדושה. היין מלווה את הבית הישראלי מהלידה דרך טקס ברית המילה, שבתות, חגים ושמחות משפחתיות, חתונה ועד לניחום האבלים. 

אין שמחה בחג ובעליה לרגל “אלא בבשר וביין” תוך זהירות מהוללות שכן, השיכור פסול בתפילה ובכניסה למקדש. בחג הפורים חובה לשתות עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, יחד עם אזהרה שלא להיסחף להוללות, כאחשוורוש והמן במשתה היין, נוח ולוט במקרא.

על פי המסופר בבראשית, ערכו של היין היה ידוע כבר בראשית האנושות – נח דאג להכניס עימו לשימור בתיבה, זני יין משובח מעולם שנכחד, במטרה להקריבם לאל עם שוך הסערה, אלא שבסופו של דבר כשל נוח וצרך את היין להוללות ושיכרות.